במאמר זה נבין למה מתכוונים כשנוקטים במונח "רשלנות רפואית", מהם סוגי המקרים שיכולים להיחשב כרשלנות רפואית, נפרט כיצד לזהות רשלנות רפואית , נסביר מה ההבדל בין הרגשת החולה לגבי יחס או טיפול שקיבל לבין הראייה המשפטית, וניתן מענה לשאלהאיך לפעול במידה ואתם חושדים שנפגעתם, ולמה כל כך חשוב לפנות לייעוץ משפטי מומחה.
מהי רשלנות רפואית?
רשלנות רפואית היא כאשר גורם רפואי מקצועי, בין אם מדובר ברופא, אח, צוות רפואי ואפילו מרפאה לטיפולים קוסמטיים פועלים באופן הנוגד את הפרקטיקה המקובלת ואת אמות המידה לפיכם איש מקצוע סביר היה נוהג. כמו כן, קיימים מקרים בהם התנהלות איש הצוות עומדת בניגוד להוראות כתובות כגון חוזרי משרד הבריאות, חוזרים פנימיים של המוסד הרפואי, ואף נהלים בלתי כתובים.
ככלל, הוכחת חריגה כאמור מהפרקטיקה המקובלת מקיימת את עילת הרשלנות הרפואית.
ואולם: בכך לא די. על מנת שבהינתן רשלנות רפואית יהיה בסיס להגשת תביעה וקבלת פיצוי, נדרשים שני מרכיבים הכרחיים נוספים:
1. נזק שנגרם למטופל.
2. קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
איך לזהות רשלנות רפואית?
זיהוי רשלנות רפואית אינו תמיד פשוט, ולעיתים המטופלים או בני משפחותיהם אינם מודעים לכך שנפגעו כתוצאה מרשלנות. הנה כמה סימנים שעלולים להעיד על קיומה של רשלנות רפואית:
1. אבחון מאוחר או שגוי: אם קיבלתם אבחנה שגויה או מאוחרת שגרמה להחמרת מצבכם הבריאותי, ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית.
2. התעלמות מממצאים
3. החמרה פתאומית במצב הבריאותי: החמרה בלתי מוסברת במצב הבריאותי בעקבות טיפול רפואי עשויה להצביע על טעות או מחדל מצד הצוות הרפואי.
4. רשלנות בביצוע ניתוח או במעקב הפוסט ניתוחי
5. מתן תרופות שגוי
6. העדר מידע והסבר: אם הרופאים לא מסבירים לכם בצורה ברורה את הסיכונים של הטיפול או הניתוח, ולא מקפידים על מתן מידע מלא, זה יכול להעיד על חוסר מקצועיות ורשלנות.
7. היעדר מעקב ופיקוח לאחר טיפול: לאחר קבלת טיפול או ניתוח, חשוב שהצוות הרפואי יעקוב אחר מצבכם ויוודא שאין סיבוכים. היעדר מעקב יכול להצביע על רשלנות.
מה ההבדל בין ההרגשה האישית של החולה לבין ההגדרה של "רשלנות רפואית"?
פעמים רבות מטופלים חשים כי הרופא/הצוות/האחות/ המטפל לא היו קשוביםלבעיה, או לא נתנו מענה לתלונותיהם.יחד עם זאת, לא כל "התעלמות" או תחושה של המטופל כי התעלמו ממנו, יכולה להיחשב לרשלנות רפואית. הכלים ואמות המידה בהן ישתמש בית המשפט אינם מבוססים על תחושת המטופל – מוצדקת ככל שתהיה.
קיימים מקרים, בהם התעלמות הצוות הרפואי מתלונות מטופל עלולה לגרום לעיכוב באבחון של סיבוך כלשהו, ואף לגרום נזק משמעותי. דוגמה בולטת למצבים מעין אלו הנה הליכים כירורגיים המבוצעים ע"י סיבים אופטיים שונים בשיטה לפרוסקופית.עו"ד יד-שלום ניהלה מספר תביעות בנוגע להליכים כירורגיים כאלה, כדוגמה בדיקותERCP ו- EUS. הליכים אלו כרוכים בסיכון לא מבוטל לגרימת נקב (פרפורציה) באחד האיברים הסמוכים במהלך ביצוע ההליך. הרופא המבצע לא יכול לראות כי התרחשה פרפורציה תוך כדי ההליך או בסיומו, והדיאגנוזה היחידה הנה באמצעות תופעות הלוואי: כתוצאה מהנקב שנוצר מתחיל דימום פנימי, אשר גורם לתופעות לוואי שונות כגון כאבי בטן חזקים, חולשה, ירידה בלחץ הדם וכו'. אם הנקב לא מאובחן ומטופל בתוך זמן קצר, הוא עלול לגרום לסיבוכים וזיהומים.
במקרים אלו, האינדיקציה הראשונית לקיומו של הנקב הנה רק באמצעות תלונות המטופל. במידה והמטופל מתלונן על כאבים, מחובת הצוות הרפואי לבחון את מיקום התלונות, להפנות את המטופל לבדיקות הדמייה על מנת לשלול מצב של פרפורציה, ולטפל במקרה בו אובחן נקב.
במצבים כאלה, הרשלנות הרפואית לא תהיה ברוב המקרים בעצם התרחשות הפרפורציה, אולם יש לבחון כיצד טופלו תלונות המטופל לאחר ההליך הכירורגי, או עם גילוי הפרפורציה, והאם ניתן היה לגלותה מוקדם יותר. לאלמנט הזמן יש חשיבות רבה, שכן הימשכות הדימום עלולה לגרום נזק בלתי הפיך. במקרים בהם המטופל לא התלונן על כאבים, קשה יהיה לטעון שהיה על הצוות הרפואי לגלות מוקדם יותר את הפרפורציה.
אז מה הבנו?
שתחושות החולה הן כן חשובות עת באים לבחון קיום רשלנות רפואית, אולם הן פרמטר אחד בלבד מתוך מכלול השיקולים בקביעה אם התנהלות הרופא המטפל או הצוות הרפואי הייתה ראויה.
בית המשפט, בבואו לבחון תביעות ברשלנות רפואית, נעזר – לצורך הכרעה בשאלת קיומה או היעדרה של רשלנות רפואית – בחוות דעת של מומחים רפואיים, בין אם מומחים מטעם הצדדים ובין אם מומחים מטעם בית המשפט. המומחה הרפואי בתביעת רשלנות רפואית יצטרך לקבוע האם התנהלות הרופא/המנתח/הצוות הרפואי הייתה סבירה בהתאם לפרקטיקה הנוהגת והידע המדעי שהיה קיים במועד התרחשות האירוע. המומחים הרפואיים משתמשים לצורך עריכת חוות הדעת הן בידע הפרקטי שצברו, והן בספרות המדעית.
מה לעשות אם אתם חושדים ברשלנות רפואית?
אם אתם חושדים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, ישנם מספר צעדים שעליכם לנקוט מיד:
1. תיעוד המצב: חשוב לתעד את כל מה שקרה – החל מהטיפול הראשוני שקיבלתם ועד למצבכם הנוכחי. אספו מסמכים רפואיים, תוצאות בדיקות, סיכומי ניתוח, וכל מידע נוסף שיכול לשמש כהוכחה לתביעתכם.
2. פנייה לקבלת חוות דעת נוספת: קבלת חוות דעת שנייה מרופא אחר יכולה לאמת או להפריך את החשדות שלכם. רופא מקצועי יכול לעזור להבין אם הטיפול שקיבלתם היה הולם ואם הייתה רשלנות מצד הצוות הרפואי.
3. פנייה לייעוץ משפטי: זהו השלב החשוב ביותר. רשלנות רפואית היא תחום משפטי מורכב המצריך מומחיות וידע נרחב. על מנת להבין את האפשרויות העומדות בפניכם, להגיש תביעה ולהבטיח שתקבלו את הפיצויים המגיעים לכם, יש לפנות לעורך דין מומחה בתחום.
איך משרד עו"ד איזק יכול לעזור לכם?
משרד עו"ד איזק מתמחה בתביעות רשלנות רפואית ומעניק ליווי וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר ללקוחות מכל רחבי הארץ. עם ניסיון של למעלה מ-22 שנים בתחום הרשלנות הרפואית, עו"ד הילה יד-שלום מהמשרד הנה בוגרת הפקולטה לרפואה-בית הספר לבריאות הציבור, וסיימה תואר שני בלימודי האפידמיולוגיה. לימודים אלה מקנים לעו"ד יד-שלום יכולת להבין את הספרות המדעית, לאתר מחקרים רלוונטיים, וסייע בידי המומחים מטעם לקוחותינו בעריכת חוות דעת אופטימלית. הבנה מעמיקה הן של מחקרים אלה והן של שיטות המחקר הנה כלי חשוב בניהול תביעה בתחום הרשלנות הרפואית ובקבלת ההחלטה לגבי קיום עילה או היעדרה.
הידע המשפטי המעמיק, הניסיון הרב והיחס האישי לכל לקוח הם אלו שהופכים את משרד עו"ד איזק למקום הנכון לפנות אליו במקרה של רשלנות רפואית. אנו נעזור לכם להבין את המצב המשפטי שלכם, לבנות תיק תביעה חזק, וללוות אתכם לכל אורך הדרך, עד להשגת התוצאה הטובה ביותר עבורכם.
אל תחכו – פנו אלינו עוד היום
רשלנות רפואית יכולה להוביל לפגיעה קשה בזכויות שלכם, ולכן חשוב לפעול מהר. אם אתם חושדים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אל תמתינו. פנו אלינו לייעוץ משפטי מיידיותקבלו את ההכוונה והייצוג המקצועיים ביותר.