עובד של כרמל אוליפינים בע"מ נחשף לבנזן ולממיסים שונים במשך עשרות שנים במסגרת עבודתו. העובד חלה ב NHL-סרטן מסוג לימפומה, נאלץ לעבור טיפולים קשים, וסובל מאז מסיבוכים ומצב רפואי רעוע. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע ו/או כתאונה בעבודה ו/או על דרך המיקרוטראומה וטען כי אין קשר סיבתי בין החשיפה לבנזן לבין מחלת התובע, וכי מדובר בתחלואה טבעית. העובד הגיש תביעה בביה"ד, מונה מומחה תעסוקתי אשר קבע, כי ייתכן וקיים קשר סיבתי בסבירות העולה על 50%, אולם השפעת העבודה על התפתחות המחלה אינה עולה על 20% . בשלב זה עו"ד יד-שלום ממשרדנו הצטרפה לייצוג, הפנתה למומחה שאלות הבהרה על בסיס הספרות המדעית (EBM Evidence Based Medicine) ועפ"י כל הנתונים העדכניים בתחום כפי שפורסמו ב IARC (ארגון חקר הסרטן הבינ"ל).כמו כן עו"ד יד-שלום ביקשה לצרף למומחה חוות דעת אפידמיולוגיות של מומחים מהשורה הראשונה, שנערכו בעניין קשר סיבתי בין הזיהום הסביבתי במפרץ חיפה לתחלואות שונות, לרבות הסרטן ממנו סובל התובע, וכן ביקשה למנות מומחה אחר, אולם בקשות אלה נדחו. ביה"ד דחה את התביעה לאור קביעות המומחה בדבר השפעה פחותה מ 20% (בל (חיפה) 66663-12-15 עזרא עזרא נ' המוסד לביטוח לאומי (30.9.20).
על פסה"ד הוגש ערעור לביה"ד הארצי, ובעקבות המלצת ביה"ד הארצי מונה מומחה נוסף , אליו הועברו חווה"ד האפידמיולוגיות אותן ביקשה עו"ד יד-שלום להציג למומחה (עב"ל 25048-11-20 עזרא עזרא נ' המלל (17.2.21).
בעקבות מינוי המומחה הנוסף, אשר קבע כי קיים קשר סיבתי וכי השפעת העבודה עולה על 20%, הוכרה הפגיעה. התובע קיבל תשלום רטרואקטיבי בסך של למעלה מ 3,000,000 ש"ח בגין קיצבאות עבר, וזכאי לקיצבה חודשית בסך של 34,000 ש"ח.